סיכום תערוכות הבוגרים 2023

כבכל שנה, התקיימו הקיץ תערוכות הבוגרים באקדמיות לעיצוב. בוגרי התואר בתקשורת חזותית מילאו את קירות האקדמיה בפרויקטים מגוונים באיור, טיפוגרפיה, אינטראקטיב, פרינט, גיימינג, אנימציה, וידאו, ספרים, מיצגים ועוד.

אני מאוד אוהבת את תערוכות הבוגרים. זאת הזדמנות מצוינת להיחשף לבוגרים הטריים רגע לפני שהם יוצאים לשוק, לתהליכים שקורים במחלקות השונות ולנושאים שמעסיקים את הסטודנטים בימינו.

ובהחלט היו מגמות. בשנקר ניכרת ההשפעה של השוק, עם שפע פרויקטים בעיצוב מוצר ושימוש בטכנולוגיה, הרבה פחות ספרים מבעבר. בחולון היה דגש גדול על ההצבה ועל נושאים חברתיים, בדגש על איך זה להיות אישה בישראל (נושא שחזר על עצמו בהרבה מהעבודות), ויצ״ו הכיל הרבה וידאו, אנימציה וגיימינג, ובצלאל חגג את המעבר לקמפוס החדש במרכז העיר, עם מגוון מאוד גדול של מדיומים ונושאים.

אספתי עבורכם את הפרויקטים האהובים עליי מבצלאל, שנקר, HIT חולון, ויצ״ו חיפה ומנשר, המון תודה לבוגרים הטריים על שיתוף הפעולה ביצירת הפוסט הזה, ומזל טוב על סיום התואר!

צפו בסרטונים נוספים בעמוד האינסטגרם של לאון

בדרכי נועם

לאון בור, בצלאל

״בדרכי נועם״ הוא בעצם עמוד אינסטגרם, המכיל סרטונים קצרים בהם לאון מדבר עם אח שלו (נועם) ואחותו (פטל) על אירועים מחיי המשפחה שלהם, כמו מי הרביץ למי הכי הרבה, כשסבא היה טווטי, כשנועם נשך את גלעד ועוד מלא הפתעות ששווה לראות בעצמכם בעמוד האינסטגרם של לאון.
 
הוא מספר על התהליך
״החלטתי לנצל את פרוייקט הגמר כדי לעשות עבודה רגשית ביחד עם אחי האוטיסט, נועם בור, וככה לחסוך לשנינו כסף על פסיכולוג… ידעתי מההתחלה שאני רוצה להקליט ראיון איתו ולשאול אותו שאלות שהעסיקו אותי שנים – איך גילית שאתה אוטיסט? האם אתה מקנא במי שלא אוטיסט? איך אוטיסט מוצא אהבה? מה תעשה כשאמא ואבא ימותו??? אחרי שהוא ענה לי על כל השאלות האלה (התשובה: "אני לא יודע! אפשר לשחק בפלייסטיישן?"), פשוט העלנו זכרונות מהילדות.

שימור לקוחות

עלמה מרמלשטיין, בצלאל

אני לא רוצה לעשות לכם ספוילרים יותר מדי, זה סרט שפשוט צריך לראות. סופר חזק, תסכול עם הומור, מפתיע אבל בעצם גם לא כל כך. 
 
עלמה מספרת על הרקע ליצירת הפרויקט
״אפתח ואגיד, הסרט הזה לא נועד לעורר רגשות עזים. החוויה הבירוקרטית שבאה לאחר המוות היא חוויה מעוררת יאוש, גיחוך וקשת רחבה של רגשות במינון נמוך. לא צחוק מתגלגל ולא בכי תמרורים.

מחשבות על כיעור

עמית משולם, בצלאל

המון דברים אנחנו יודעים על יופי, מה הוא מעיד עלינו, למה אנחנו כמהים ונמשכים אליו. אבל מה אפשר ללמוד מהכיעור? על עצמנו, על רגשות, על ביטוי והמקום שלנו בעולם, על הסביבה ומערכות היחסים שלנו? הפרויקט הוא ספר מאויר הבוחן תפיסות בנושא כיעור, על פי סיפורים ומחשבות של כ-190 אנשים. לצד היותו מסמך סוציולוגי המאגד תפיסות ומחשבות, הספר הוא גם מסע בפני עצמו החוקר את גבולות הכיעור בתהליך היצירה.
 
עמית מספרת על התהליך
״בעקבות שיחה עם חברה על כיעור, הבנתי שדברים מכוערים מעוררים בי מגוון עצום של רגשות: חיבה ואהבה, חמלה, רחמים, רתיעה, פחד.
מתוך השיחה הזו, הסקרנות והרגשות שהתעוררו בי החלטתי להתחיל את פרויקט הגמר.

והרי החדשות

הפרויקט מוקדש לזכרו של רז ישראלי ז"ל, עיתונאי וחבר יקר של עדי

עדי קינן, בצלאל (תואר שני)ֿ

"והרי החדשות" הוא מיצב וידאו המוצג על שלושה מסכים, ומציג וידויים של עיתונאים ואנשי חדשות. דרך הוידויים נחשף מעט מהמנגנון הפנימי של יצירת חדשות בישראל, ונוצר שיח על ההתמודדות עם דימויים חדשותיים אלימים באופן יום יומי, ועל התחושות של אנשי החדשות אל מול השיח שמקצין ואל מול התכנים הקשים איתם הם מתמודדים.
 
עדי מספרת איך נולד הפרויקט
״הגעתי לעסוק בנושא החדשות כיוון שבעברי עבדתי כעשור בתחום החדשות, והמרחב של התואר השני אפשר לי לצלול פנימה ולחקור את הנושא מהיבטים רבים. עניין אותי לדעת איך אנשי החדשות חווים את הדימויים הקשים איתם הם נפגשים יום יום, איך הם רואים את החלק שלהם בהקצנת השיח ואיך הם מרגישים בדסק בימים מטורפים של פיגועים, אסונות, תאונות וכו.״

סליחה אמא – מה זה אומר להיות אסיר בישראל?

אלמוג אשכנזי, בצלאל

הפרויקט עוסק בבעיית הכליאה במדינת ישראל.
 
הוא נפתח כך
״אין הרבה נושאים בעולם שממש רחוקים מאיתנו כמו הסיפור של בתי הכלא. אתה נוסע על כביש 4 ורואה את המבנים האפורים האלה שמגודרים בכבדות וזה מבחינתך יקום מקביל. אבל לא לכולם יש את האופציה להתבונן מבחוץ. חשבתם פעם מה זה אומר להיות אסיר בישראל? למה אנחנו כולאים אנשים?״
 
בסרט ההסברה (שעשוי מעולה!) אלמוג דן בסוגיות בעייתיות בנוגע לכליאה בארץ – תכנון, צפיפות והחשובה מכולן – שיקום.
כפי שנאמר בסרט – ״מי שנכנס לפה גם יוצא, ומה אז?״

אלמוג עשה עבודת תחקיר מצוינת ונגע בהרבה נקודות חשובות, יש פה דימויים סופר חזקים ובגרות שהלוואי על כולנו.

מטיילות

יהודית סופרפיין, בצלאל (השלוחה החרדית)

״מטיילות״ הוא ספר מאויר המתאר את חוויותיהן של 3 נשים ישראליות בארצות רחוקות שונות. בספר תוכלו להכיר תרבויות שונות מנקודת המבט של המטיילות בליווי איורים פשוט מהממים.
 
ביקשתי לשמוע קצת על התהליך ואיך היא בחרה דווקא בנושא הזה:
 
״בהתחלה היה לי ממש קשה להחליט על איזה נושא יהיה הפגמ״ר, הדברים היחידים שכן ידעתי הם: שהפורמט יהיה ספר מאוייר ושהנושא יהיה חיובי.
התחלתי להכין רשימה של נושאים שמעניינים אותי וגורמים לי להרגיש רגשות חיוביים – כמו נוסטלגיה, תקווה וכיף.

ירושלים

יהב וינגרטן, בצלאל (השלוחה החרדית)

הספר עוסק בחיבור בין שמות של העיר ירושלים ובין מקומות שונים בעיר, ובקשר בין המקורות שלנו לחיים היום.
 
בפרויקט יהב משלבת בין האהבה שלה לאיור לאהבה שלה לכתיבה ולחריזה, ולוקחת אותנו לסיור ברחבי ירושלים, דרך שירים קצרים ומעניינים ואיורים מקסימים.
 
היא מספרת על התהליך
״זה התחיל בסיור סליחות בירושלים, בדרך אל הכותל עברנו במנהרת הר ציון. על קירותיה של המנהרה זוהרים שמות העיר ומשם הכרתי לראשונה את המדרש על שמותיה של ירושלים.
זה מאוד סקרן אותי ורציתי להעמיק בזה יותר, להבין מה כל שם ושם מספר על העיר שלנו.

פסדר

אביבה דורה, בצלאל (השלוחה החרדית)

״פסדר״ הוא ספר על זכרונות משפחתיים יפים אך גם מורכבים. הוא מכיל שלושה סיפורים, אחד של אבא של אביבה, אחד של בן הזוג שלה ואחד שלה, שמתייחסים לרגע קטן מהילדות.
 
היא מספרת
‏״לכל הסיפורים יש סוף קטן שהוא שמח, אבל היה לי חשוב להתמקד בתהליך וההרגשה של מה שחווינו והיה פחות נעים כשהיינו ילדים.״
הספר מלווה באיורים מדהימים בשחור לבן, מכפולה לכפולה פשוט נפלה לי הלסת. ממש פרויקט מקסים.
 

שכונה

אליה-ים ניסים, שנקר

״שכונה״ הוא משחק קופסא פרוע וחצוף, המכניס את השחקנים לליבה של שכונה ישראלית. הוא נוצר על ידי אליה-ים נסים במסגרת פרויקט הגמר במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר.
 
המשחק בעל אופי הומוריסטי ומתמקד בסכסוך בין נשות שכונה פרפריאלית בעלת אופי מזרחי. בשכונה תוכלו למצוא לא מעט אמונות טפלות, קמעות מזל, קללות, ריכולים, גניבות ואפילו מכות. כל שחקן הנכנס למשחק הופך לדמות של שכנה בשכונה, ומטרתו להיות זה שיצליח לאסוף חמישה קמעות מזל – ובכך להפוך למלכת השכונה!
 
מעבר לתוכן המקורי והמעניין, אי אפשר להתעלם מרמת הביצוע המטורפת ובמיוחד האיורים המדהימים, פשוט וואו.
לצפייה בפרויקט בתנועה

אפריקה-עמק בית שאן

אורן רוזנסל, שנקר

״אפריקה-עמק בית שאן״ הוא מיצב איורי-משחקי המגולל את המיתולוגיה המשפחתית של אורן על ציר אפריקה-עמק בית שאן.
 
מדובר במיצג מאוד מרשים, מעבר לפורמט המפתיע, לנושא המקורי ולאיור המקסים, יש בו מחשבה על כל הפרטים הכי הקטנים – כולל המשקל של הפעולה, הצליל שלה, החיבור בינה לבין הפעולה הקודמת והמקצב. ממש ממש מהמם.
 
היא מספרת על התהליך
״במהלך השנתיים האחרונות שלי בשנקר התנסתי בטכניקות שונות של איור בחלל, שילוב של ציור, פיסול, הקרנות ואנימצייה ובאופן כללי בפרויקטים שצריך לחוות אותם באופן פיזי ושיש להם נוכחות במרחב.
בנוסף לזה אני מתעניינת בעולמות תוכן של עיצוב תפאורה, משחקי וינטג', טכנולוגיות אנלוגיות וכדומה, ככה שהיה לי ברור שהפרויקט גמר שלי ימשיך את העיסוק בחומרים האלה.

מעולם לא שמתי לב

קסם אושר, שנקר

״מעולם לא שמתי לב״ הוא ספר מדהים על הפסקות.
דוגמא מצוינת לפרויקט שלא ידענו עד כמה אנחנו צריכים.
 
קסם לקחה הפסקה במהלך הלימודים. לאחר ההפסקה שלה, היא ההתחילה להתעניין בנושא של הפסקות בחיים. החיים המהירים שאנחנו חיים גרמו לה להרגיש שמי שעוצר נשאר מאחור, שמי שצריך הפסקה הוא חלש, שמי שקורא "פוס משחק" קוטע את ההתנהלות הנורמלית.
 
אבל היא הבינה שזה לא נכון.
״אחרי שלקחתי הפסקה לעצמי התחלתי לראות הפסקות בכל מקום סביבי, כאלה שזיהיתי וכאלה שמעולם לא שמתי לב אליהן, וזה עזר לי להבין עד כמה הפסקות הן חלק אינטגרלי, מגוון ונכון בחיים שלנו, ועד כמה המרווחים הם לא ואקום ריק אלא מלאים במשמעות וחשיבות.״

סיפורי סבתא

עמית אבידור, שנקר

אוסף של 11 סיפורים קצרים מאויירים, המספר על תקופת ילדותה של עדה, סבתא של עמית, בשכונת הדר החיפאית של שנות הארבעים. יש בו אנקדוטות אישיות, לעיתים משעשעות ולעיתים עוקצניות, שזורות בתקופה המשמעותית של החברה הישראלית סביב הולדת המדינה ושנותיה הראשונות.
 
היא מספרת על התהליך:
״במהלך שנות הלימוד במסלול איור בשנקר הבנתי שמה שהכי מעניין אותי לעשות זה לספר סיפורים דרך איור. סבתא שלי מאוד אוהבת לכתוב ומשתתפת שנים בחוג כתיבה יוצרת, היא טוענת שאין לה מספיק דמיון כדי להמציא סיפורים אז היא מחפשת אותם במציאות.

המבול

קים ברודצקי, שנקר

סדרת פוסטרים הסוקרת איך תרבויות שונות מתייחסות לסיפור המבול.
 
קים מספרת על הרקע לפרויקט
״התחום הזה באמת נותן לנו הצצה לנקודת המבט ותפישת העולם של התרבות אליה הוא משתייך. בקורס המעולה של אבי נאמן – ״בין תרבות לטכנוקרטיה״, למדנו טכניקת איור דיגיטלי וחקרנו אומנות של תרבות עתיקה (במקרה שלי מצרים הקדומה). מה שלמדתי מהקורס יחד עם האהבה שלי לחקר תרבויות ומתולוגיות היו נקודת המוצא שלי לפרויקט.״
 
היא החליטה להתמקד בפרשת המבול. סיפור המבול הוא חלק ממעט מאוד סיפורים גלובלים שמלווים את ההיסטוריה האנושית מראשיתה. יש עשרות אם לא מאות סיפורי מבול ברחבי העולם.

הקול שבטעם

שי אזולאי, שנקר

"הקול בטעם" הוא ממשק אינטראקטיבי דידקטי אשר נועד לסייע לבני מצווה ללמוד ולתרגל את הפרשה והברכות שלהם בקלות ובמהירות, לקראת מועד עלייתם לתורה.
 
שי נולד וגדל בבני ברק, בבית בו המסורת היהודית קיבלה חשיבות עליונה, כולל מנהגים, חגי ישראל, קידוש, שמירת שבת ועוד. סבא שלו היה רב גדול וחזן בבית כנסת שהקים בעצמו.
 
בהגיעו לגיל בר-מצווה, הגיע תורו של שי לעלות לתורה ולשיר את הפרשה. הוא מספר על החוויה:
״אני זוכר את היום הזה כאילו היה אתמול. לא אשכח את הלחץ שהיה עליי! איך אלמד את הפרשה שלי? איך אזכור את אופן השירה של כל טעם וטעם בעל פה?״
 
בתהליך ההכנה יש צורך בפגישות שבועיות עם החזן בהן קוראים ומתרגלים את הפרשה מהסידור, ובנוסף, צורך בתירגול בבית באופן עצמאי על בסיס קטעי שמע שהחזן מכין. כך השבועות עוברים עד אותו רגע מכונן של העלייה לתורה. שי הבין שזו שיטת לימוד מיושנת, בטח לנערים שמבחינתם זהו עולם תוכן חדש וזר לגמרי. הוא החליט לחפש פתרון – דרך להנגיש ולפשט את טעמי המקרא והמשמעות שלהם לנערים לקראת אירוע העלייה לתורה.

اللحظة הרגע The Moment

דינה פאטמה חג׳וג׳, שנקר

״הרגע״ הוא משחק טיפולי-רגשי משפחתי, שמייצר דיאלוג רגשי בין הורים לילדים דרך דמויות דמיוניות, כדי להרחיק את הפחדים והלחצים מהילדים, בו כל המשתתפים (כן, גם ההורים) משתפים את ריגשותיהם.
 
המשחק מחבר בין סוגי משחקים שונים שמפעילים חושים ומניעים לפעולות – כמו פאזל, מגנטים, משחקי קופסה, ועוד.

תשעה אחרי לידה

ספיר פלדבאום, שנקר

מארז של 9 ספרים שמדברים על 9 שלבים שחוות נשים שמתמודדות עם דכאון אחרי לידה.
 
לפני 3 שנים, כשספיר ילדה את בנה, היא חוותה דכאון אחרי לידה, וכבר אז היא ידעה שבזה יעסוק פרויקט הגמר שלה.
 
הפרויקט נוצר במטרה ליצור קהילה מקרבת של אמהות, לנרמל את המושג הזה על ידי יצירת שלבים המסמלים את המסע הענקי הזה שנקרא דיכאון לאחר לידה, להעלות את המודעות ולעזור לנשים שחוות את הדברים האלה לא להסתתר מאחורי מסכה מחייכת וצבעונית, ובעיקר – לדעת שהן לא לבד, למרות שזה עלול להרגיש ככה.

קניתי את מה שכואב

חנה קיפרשלק, HIT חולון

חנה החליטה לחקור את נושא הקנייה הרגשית בתחילת שנת הלימודים, במהלך עבודת מחקר בנושא הקשר בין גישמיות וחומריות.
 
במהלך המחקר היא נחשפה לעדויות של אנשים המצליחים לקשר בין החסכים הרגשיים שלהם לקנייה מופרזת של דברים שאין להם צורך קיומי ממשי בהם. היא למדה גם שחשיפת הבעיה אצל אנשים מכורים, הוא שלב חשוב בגמילה, והחליטה לצאת למסע של ריפוי עצמי בעיסוק בכאבים שמלווים אותה עד היום.
בסרטון אנימציה מופשט בשחור לבן, עשוי באמת מדהים, מלווה בסיפורים על החיים וקריינות מצוינת, היא חושפת זכרונות של כאב וחסכים רגשיים המתבטאים כיום בקנייה רגשית.
 
אבל עזבו, אין מה להכביר במילים. תראו את הסרטון, הוא מהפנט.
ואז – תראו אותו שוב.

התכווצות

נועם נוב, HIT חולון

 
המונח קרינג‘ פרץ לתודעה במקביל להתפתחות הרשתות החברתיות בעשור האחרון. הוא מתאר סוג של מבוכה אמפטית – כשאנחנו רואים מישהו אחר מביך את עצמו, אנחנו מזדהים עם הסיטואציה עד לרמה שאנחנו מובכים בעצמנו.
 
דרך חקר הרגעים האלו שגורמים לנו להתכווץ בעצם חריגתם מההתנהגות המקובלת, אפשר ללמוד מה כן מקובל, מהן הנורמות וקווי הגבול של החברה.
ֿסביב‭ ‬שאלה ‬זו נארג הספר‭ ‬הזה, ‬וכלולים‭ ‬בו‭ ‬סיפורים‭ ‬אישיים‭ ‬של‭ ‬אנשים, תמונות‭ ‬מאלבום‭ ‬ילדות‭ ‬ואירועים‭ ‬ורגעים‭ ‬מהתרבות‭ ‬הישראלית‭.

מפה לשם

שלהבתיה שוורץ, HIT חולון

שלהבתיה החליטה לחקור את המרחב האוטובוסי.
 
בשנה האחרונה היא הסתובבה בין אוטובוסים, צוטטה (וציטטה), הקשיבה ורשמה לעצמה עשרות שיחות מהאוטובוס במחברת סקיצות ובטלפון – ואותן היא איגדה לכדי ספר.
 
הספר מזמין אתכם להצטרף למסע באוטובוס, כדי לראות בו הפעם – לא רק אמצעי למעבר ממקום למקום – אלא מטרה בפני עצמה, מרחב של מפגשים עם אנשים שאנחנו לא מכירים, עם החברה, עם המציאות שמחוץ לרשת. בספר מובאות עשרות שיחות שתועדו בנסיעות באוטובוס, של אנשים ששוחחו, שדיברו, ששאלו ושענו.

מנטרות

אלכס לוש, HIT חולון

"מנטרות" – פרויקט הגמר של אלכס אסטפייב במחלקה לתקשורת חזותית בחולון – הוא משחק קלפים שנולד מהעניין של אלכס בפסיכולוגיה ורוחניות.
 
אלכס מספר על התהליך
״עם השנים נחשפתי לתופעה רווחת בעולם הרוחני של שימוש ברוחניות ככלי להימנע מלהתמודד עם אתגרים שונים בחיים או רגשות קשים שעולים בעקבותיהם, משהו שקורה כמעט לכל אחד, במידות ודרכים שונות. המונח "מעקפים רוחניים" שמתאר תופעה זו נטבע עוד בשנות השמונים על ידי הפסיכולוג ג'ון וולווד, עם זאת מעטים מודעים לתופעה ורבים ממשיכים להיפגע מההשלכות של דפוסי הימנעות אלו. כדי לחשוף יותר אנשים לתופעה ולתת להם כלים להתמודדות מיטיבה יותר, יצרתי משחק קלפים שמעביר את השחקנים חוויה משותפת שמעודדת לשיח משמעותי, ומעלה את החשיבות של הכרה והכלה של החלקים הכואבים שקיימים בכולנו.״

פה קבור הכלב

ניצן טוביה, HIT חולון

ניצן החליט להתעסק בנושא הכי מפחיד בעולם – מוות של חבר קרוב (על ארבע), וספציפית – מה יקרה עם הגוף של החבר האהוב לאחר מותו?
 
הוא מספר על התהליך
״בפרוייקט הגמר שלי, רציתי מאוד לעסוק במוות ובמה שאירוע כזה מעורר אצלנו על שלביו השונים, הפרידה, ההתמודדות המורכבת, הטקסיות שתמיד מהווה חלק, וכמובן – הקושי עם האובדן הגדול. כשניסיתי להבין היכן הנושא פוגש אותי, הבנתי שאני מאוד רוצה לשתף בחוויה שעברתי סביב הפרידה ומותו של כלבי טימי.
 
תהליך הפרידה ממנו היה ארוך ולא פשוט, ומצאתי שההתעסקות בו, על אף היותה אינטנסיבית ומורכבת, יכולה להיות גם מעניינת ואוניברסלית. לפתוח את הזכרונות האלה ולהתעסק בהם היה לא פשוט בשלב הראשון, אבל תוך כדי העבודה הרגשתי על עצמי והבנתי שאני עובר תהליך משמעותי וחשוב.״

דייטתיים

הדר גיברלטר, ויצ״ו חיפה

במהלך העבודה על פרויקט הגמר, הדר הייתה בעיצומה של תקופת דייטים מלאה בסיטואציות הזויות ומתסכלות. הדר אוהבת להתמודד עם דברים דרך הומור (ואנימציה), אז היא החליטה לצאת למסע ולהבין – האם רק לה זה קורה? (ספוילר – לא!)
 
היא יצאה למחקר שכלל הפצה של שאלון בו היא ביקשה מאנשים מהחברה הדתית-לאומית (ממנה היא מגיעה) שיספרו לה את הסיפורים שלהם, איסוף חומרים מאתרי וידויים אנונימיים וכמובן גם הביאה את הסיפורים שלה.

כל האמת – ספר וידויים

רוני זאדה, ויצ״ו חיפה

הספר כולל אוסף של וידויים שרוני אספה מקבוצות פייסבוק שונות, בשילוב עם איורים סופר מעניינים שלה שמוסיפים אור על הסיפורים.
 
היא מספרת
״תמיד הייתה לי משיכה לקבוצות וידויים בפייסבוק, יכולתי להרגיש הרבה פעמים הזדהות מאוד גדולה עם מה שאנשים כותבים. בנוסף, לפעמים כתבתי בעצמי וידויים ויש בזה משהו מאוד משחרר, האמת שלך צפה בתוך ים של דאטה לצד צרות ובעיות של עוד אנשים, ויש משהו מאוד נעים באנונימיות הזאת.
יש לי עוד וידוי מעניין, בזכות קבוצת הוידויים של השכונה שלי הכרתי את בן זוגי. בזמן הקורונה כשהיה מאוד משעמם וכולנו היינו סגורים בבתים אני ושותפות היינו מסתכלות מהחלון על המתרחש ברחוב ובבתים אחרים, הרבה פעמים ראינו איזה בחור נאה שגר בבניין ברחוב מתחתינו והחלטנו בנחרצות שבשל השעמום המטרה שלנו לגלות מי הוא הבחור המסתורי. רשמתי בקבוצת וידויים "מיהו החתיך האלמוני עם הדאפו מהמרפסת באיזור בהפינה?"
והוא עשה לב בתגובה ומשם השאר זה היסטוריה.״

jway

יובל כהן, ויצ״ו חיפה

אפליקציה המסייעת לחולי דמנציה ומשפחותיהם.
 
האפליקציה מתחברת לשעון חכם של חולה הדמנציה מצד אחד, ולפלאפון של בני המשפחה שלו מהצד השני. היא יודעת לזהות מתי החולה התרחק מביתו (ועוזרת לו לנווט חזרה הביתה), מתי החולה לחוץ (ומסייעת לו להירגע), מתזכרת לגבי נטילת תרופות ועוזרת לו לפנות לבני משפחתו במידת הצורך – כל זאת בליווי רגשי של המערכת ועם בקרה ותמיכה של המשפחה.
 
מטרת האפליקציה היא לשפר את רמת החיים של החולים, להעניק להם יכולת להתנהל באופן יותר עצמאי במרחב ולהעניק שקט נפשי לבני משפחותיהם.

ספר זכרונות: חיות המחמד שלי

אירה בבנקו, ויצ״ו חיפה

הספר מספר את סיפור הקשר של אירה עם מוניה, ליוסי, ג'ינה וצ'יבה, בעלי החיים שליוו אותה ואת משפחתה במהלך חייה, בליווי איורים מדהימים בצבעי מים.
 
במשפחה של אירה בעלי החיים תפסו מקום מרכזי והיו חלק בלתי נפרד מהמשפחה. צ׳יבה, הכלבה שלה, נפטרה לפני כשנתיים, והפצע הזה עדיין פתוח. לכן היא החליטה ליצור ספר שינציח את בעלי החיים האהובים שהיא גדלה איתם.
 
היא מספרת: ״רציתי לחלוק עם אנשים את הסיפור האישי שלי. לא בהכרח ללמד או לחדש להם. היה לי חשוב לחלוק כי הנושא עדיין כואב.״
 
הפרויקט של אירה בלט לי בתערוכה ברגישות ובכנות שלו, בכבוד שהוא נותן למי שלא כולם יודעים לראות, ובאהבה העצומה שניכרת ממנו.

TsiTsi

אביב מזרחי, ויצ״ו חיפה

מרח סעב, ויצ״ו חיפה

הסרט מלווה את לילי, נערה בתחילת גיל ההתבגרות, שלראשונה מתמודדת עם שינויים בגוף כמו קבלת מחזור ובעיקר – צמיחה של ציצים. עכשיו היא צריכה להתמודד לא רק עם ההרגשה שלה לגבי זה אלא גם עם הסביבה שלה שמתייחסת אליה בצורה שונה.
 
הן מספרות על התהליך
״נפגשנו לקפה, כבר ידענו שהכימיה בנינו טובה, עשינו פרוייקט יחד בעבר, אבל ידענו שפרוייקט גמר זו הזדמנות להביא משהו אישי יותר ואולי לשנות משהו גם אם זה אצל צופה אחד. כשהתחלנו לדבר על נושאים שקשורים בנשיות שלנו ראינו שהתחושה שלנו זהה היום לעומת גיל ההתבגרות ותקופת ההתפתחות. מעבר לכל הבלבול בשלב הזה בחיים, ישנו גם פער סביבתי וחברתי. הרגשנו שמצופה מאיתנו להיות חופשיות עם הגוף שלנו אבל לא מושכות מבטים, להיות נשיות אבל שלא יראו את התחבושת בכיס או את הרצועה של החזייה על הכתף.. כי זה סוד מסתבר.

תחתב״צ

רעות יפה, ויצ״ו חיפה

תחתב״צ הוא משחק מחשב המבוסס על חוויות מהנסיעה בתחבורה ציבורית בארץ.
 
בכל שלב תצטרך דמות אחרת לשרוד נסיעה על אחד או כמה מכלי התחבורה הציבורית, ולהגיע ליעדה בבטחה. בדרך היא תצטרך להתמודד עם מכשולים ודמויות שונות האופייניות לחברה הישראלית, כמו אנשים גסי רוח, ריחות וצלילים לא נעימים, אנשים אלימים, פטפטנים וכדומה.

לשם שונית

מאיה שלם טמיר, ויצ״ו חיפה

ידעתם ש-7% מהחמצן שאתם נושמים בכלל לא מגיע מעצים, אלא משוניות אלמוגים?
ידעתם שרבע מהחי הימי תלוי באופן ישיר באותן שוניות?
ידעתם שבזמן שקראתם את הטקסט הזה, נפגעו באופן בלתי הפיך כ-2500 מושבות אלמוגים ברחבי העולם?
 
״לשם שונית״ היא קפסולת למידה אינטרקטיבית הכוללת 3 מרכזים:
  1. ממשק דסקטופ דרכו ניתן ללמוד על החשיבות הסביבתית של האלמוגים, על קצב ההרס שלהם בעולם ועל פרוייקט המרפסות של פרופסור נדב ששר מאוניברסיטת בן גוריון.
  2. חווית 270 אימרסיבית דרכה ניתן ״לראות את העתיד״ שצופה לנו אם לא נפעל, ולהבין את ההשלכות הסביבתיות של השמדת האלמוגים.
  3. מודל תלת מימדיים של אלמוגים המדגים את הפתרון – ייחור אלמוגים.

Ekolect

חלי מרקמן, מנשר

״Ekolect״ היא אפליקציה המשלבת טכנולוגיית מציאות רבודה ואלמנטים של משחקיות במטרה לייצר חוויה מהנה סביב מיחזור וניקיון הסביבה.
 
היא יוצרת עולם בו בכל פריט זבל כלוא יצור ייחודי, והתפקיד שלכם כשחקנים הוא לעזור לשחרר אותו, על ידי השלכתו לפח המיחזור. במקום בו פעם היה זבל, נותר כעת חותם וירטואלי דרך היצור החדש ששיחררתם לעולם.
חלי עשתה פה עבודה ממש רצינית – עיצוב ממשק, מיתוג, מידול והנפשה של 5 דמויות בתלת מימד, יצירת 2 סרטונים שמציגים את האפליקצייה ואפילו דמו עובד זמין להורדה עבור IOS.